Recent Posts

Tags

  • אלכס שילמן

הפסיכולוגיה של החדשנות: 4 ספרי חובה היוצאים בקרוב בעברית.


1.

NUDGE מאת זוכה פרס נובל לכלכלה Richard Thaler ועמיתו Cass Sunstein פברואר 2020


לפני קצת יותר מעשור שני הפרופסורים משיקגו, המשפטן קאס סאנסטיין והכלכלן ריצ'ארד תאלר, צברו תסכול הולך וגובר. היה להם את מה שנדמה כידע מהפכני על ההתנהגות האנושית שיכול היה לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום בטוח, בריא וטוב יותר, אבל אף אחד מחוץ לגבולות האקדמיה לא באמת הביע עניין.

אז הם עשו את מה שעושים אקדמאיים מתוסכלים - הם כתבו ספר. מה עוד שסאנסטיין הוא כותב מנוסה שמוציא ספר אחת לשנה כך שההרפתקה לא דרשה יותר מדי מאמץ. אולם ההערכה האופטימית שלהם הייתה שלספר יהיו בסביבות הארבעים קוראים, וגם הם רק מקרב אלו שעוסקים למחייתם בחקר ההתנהגות האנושית. כאשר בכל זאת ניסו לשכנע מו"ל של ספרות פופולרית לאמץ את הספר, הוא נחרד מהכותרת שהם הציעו "Liberterian Pathrenalism", וכצפוי סירב בנימוס והמליץ להם בחום למצוא שם הגיוני יותר.

כך נולד הספר "Nudge" שיצא בצנעה בהוצאה אקדמית ועסק בהתנהגויות לא רציונאליות של ההמונים וכיצד אפשר לעצב את הסביבה כך שתכוון את ההתנהגות בכיוון הרצוי מבלי "לחנך" את ההמונים ומצד שני בלי פגיעה בחירויות הפרט.

נאדג' יצא לאור באפריל 2008 ולא עורר עניין רב. אלא שבספטמבר אותה שנה בנק ההשקעות הוותיק "להמן ברד'רס" קרס בקול רעש גדול וגרר אחריו תגובת שרשרת איומה של מה שיהפוך להיות המשבר הפיננסי החמור ביותר שידעה ארה"ב. עשרות מליוני אמריקאים איבדו את עבודתם ומליונים רבים אף את השקעותיהם ונכסיהם. אנשים חיפשו הסבר מניח את הדעת כיצד פאר המערכת הפיננסית המודרנית, המנגנון המחוכם של וול-סטריט על כח האדם המבריק ומשכורות העתק שלו נחל כשלון מוחץ כל כך. וכיצד, אם בכלל, אפשר למנוע את המשבר הבא - ונאדג' היה שם על המדף עם התשובות (כוכב נוסף של הנסיבות הללו הוא פרופ' דן אריאלי שספרו הראשון והמצויין יצא באותה תקופה, וזעק מהמדפים את הכותרת "לא רצינואלי ולא במקרה").

מכאן האירועים התגלגלו מהר, סנסטיין - משפטן ואיש מדיניות ציבורית - נחטף מהאקדמיה על ידי עמיתו משיקגו שנבחר לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אשר מינה אותו לעמוד בראש צוות מדעי ההתנהגות בבית הלבן. ות'אלר - הכלכלן הראשון שאימץ את עבודתם הפורצת דרך של צמד הפסכולוגים הישראליים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי - הפך להיות האב המייסד בפועל של מדע הכלכלה ההתנהגותית, ואף זכה בפרסל נובל בלכלכה ב-2017. נאדג' הפך מספר עלום שם לביטוי נפוץ בתרבות הפופולרית.

לאורך השנים ברחבי העולם הוקמו יחידות נאדג' שהחלו לשנות את חיי היום יום של האזרחים על ידי שינויים כמעט בלתי נראים בסביבה אשר השפיעו מיידית על ההתנהגויות האוטומטיות. הם עיצבו מחדש חשבונות חשמל, החליפו את ברירות המחדל בטפסי הפנסיה ובכרטיסי תרומות איברים, שלחו הודעות טקסט לחייבי קנסות ונהגים ששכחו לחדש את רשיונם ועוד שלל התערבויות מזעריות שהובילו לשינויים מרחיקי לכת בהתנהגות.

הספר יוצא בישראל באיחור של עשור כאשר חלק עצום מהסביבה המיידית שלנו הוא בכלל דיגטלי, והיום כבר אפשר לומר בבטחה כי נאדג' הוא קריאת חובה לכל מי שיש לו עניין באלפי ההחלטות הלא מודעות שאנו מקבלים מדי יום, ובדרך שבא הסביבה המיידית שלנו משפיעה על ההחלטות הללו. מעצבים, מנהלי מוצר, אנשי מנהל ציבורי, מומחי מס ותעסוקה ורבים אחרים שואבים מנאדג' השראה וכלים לעבודתם היום יומית.


2.

מתי? - הסודות המדעיים של התזמון המושלם. מאת דניאל פינק אוקטובר 2019

אם שאלת התזמון הנכון בולטת כמעט בכל פן של החיים הקדחתניים של ראשית המאה העשרים ואחת, אזי בתחומי היזמות ובפרט היזמות הטכנולוגית התזמון ככל הנראה מעולם לא היה חשוב יותר.

כאשר טכנולגויות ואופנות מתחלפות במהירות מסחררת מחיר פספוס התזמון הנכון כואב ובלתי נסלח, ויעידו על כך ענקיות לשעבר כמו נוקיה מוטורלה ורים. מצד שני נושאי דגל של הבטחות מפוארות רבות, כמו מציאות רבודה [גוגל גלאס] שמיעה רבודה [דופלר לאבס] ורכב חשמלי [בטר פלייס] מצאו את עצמם מקדימים את הזמן וקרסו ללא חמצן רק כדי להותיר את הבמה לרסיסי יורשים.

לו היה עלי לבחור כותב שיוטל עליו לסכם את הידע שהצטבר על תזמון, הייתי בוחר ללא היסוס בדניאל פינק. פינק עשה עבודה פנטסטית בספרו הראשון "מוטיבציה" אשר חקר את המבנה המורכב של המניעים האנושיים והצליח להיות מהנה תמציתי ופרגמטי בו בזמן. גם הפעם פינק בונה במיומנות את סיפורו של תזמון נכון מקצוות חוט הפזורים על פני עולמות תוכן מגוונים - כיצד אנו יכולים לנצל את הדפוסים הנסתרים של היממה, כדי לבנות את לוח הזמנים האידיאלי? למה הפסקות מסוימות משפרות באופן דרמטי את ההישגים של תלמידים בבחינות? למה עלינו להימנע מכניסה לבתי חולים בשעות אחר הצהריים? ועוד.

אלן דה בוטן אמר פעם כי - הצלחתו של ספר תלויה במידה רבה בכך שתקראו אותו בזמן הנכון עבורכם. ונראה שאין טיימינג גרוע לספר טוב על טיימינג.


3.

Skin in the Game Nassin Nicholas Taleb

ספטמבר 2019


ניסים ניקולאס טאלב הוא הילד הרע של הכלכלה המערבית מזה עשרים שנה. אחת לכמה שנים הוא כותב ספר שכמעט מיד מתפוצץ בשלל שערוריות צבעוניות. טאלב עולב ללא הבחנה בכלי תקשורת מרכזיים, כלכלנים בכירים, הוגים חשובים ולמעשה בכל מי שלא חולק עימו את ההשקפה הייחודית להתמודדות עם סיכונים. עם עבר מוכח כסוחר מבריק, פרסומים נחשבים במתמטיקה וסטטיסטיקה והשכלה כללית יוצאת מגדר הרגיל טאלב נמצא בעמדה נדירה וייחודית של מבקר המערכת הכלכלית העולמית.

הספר הנוכחי מצטרף לארבעת הקודמים והוא הכרך החמישי והאחרון במה שטאלב נוהג למסגר כיצירה פילוסופית בת חמישה כרכים בשם " Incerto" (אי ודאות). ואכן החל מספרו הראשון, "תעתועי האקראיות" [2001] ובכל ספריו שבאו בהמשך טאלב מפתח ומרחיב את אותו הרעיון הבסיסי: לבני האדם יש קושי לתפוס את המציאות בצורה לא משוחדת, בודאי כשמדובר בתהליכים מורכבים שאקראיות מעורה בהם. אולם האנושות מתעקשת לנסות ולאלף את האי ודאות, להתחקות אחר סיבה ומסובב בכל התופעות ביקום, לכמת את הסיכונים והסיכויים ולהכות אותם בתחזיות מלומדות. אלא שמאמץ כזה נידון מראש לכשלון שכן מערכות של ארגון עצמי כמו חברות, שווקים, מדינות, מערכות אקולוגיות ואפילו גוף האדם, כולן מתנהגות באופן שאינו תואם את המודלים הסטטיסטיים היפים שלנו ואחת לכמה זמן יחוו בהכרח משבר חריף ובלתי ניתן לניבוי, או כפי שטאלב קורה לו "ברבור שחור".

יותר מכל טאלב מזכיר אינטילקטואלים של הדור הקודם [גם אם בגרסה המאוד חצופה שלהם] הוא מרגיש בבית ביוון העתיקה ומצטט בקלילות את ניטשה והגל בכתביו ובמסיבות קוקטייל אליהן הוא מגיע במפגיע ללא עניבה שהיא "אביזר להגבלת זרימת הדם אל הראש". ובו בזמן כותב מאמרים סטיסטיים טכניים להחריד על טבען של התפלגויות לא גאוסייניות וכלכלה פיננסית בעידן השווקים הגלובליים. הוא שואב הנאה מרובה מהתקוטטיות פומביות עם הוגים יריבים ובין לבין מפרסם אוספים של אמרות כנף שלו עצמו.